השפעות חברתיות וכלכליות של המהפכה התעשייתית.

מהן השפעותיה הפוליטיות של המהפכה התעשייתית?

לא בכדי הייתה זו אנגליה שבה החלה המהפכה התעשייתית. אנגליה היא מדינה שלא התאפיינה בזעזועים פוליטיים כדוגמת צרפת: אצלה  לא התחוללו מהפכות. באותו הזמן גם לא הייתה מעורבת במלחמות וניתן לומר כי כאשר יש מצב של רגיעה, ואנשים לא טרודים במלחמות יש פנאי לנסות ולשפר את איכות החיים ולהשקיע בפרויקטים חדשים ובטכנולוגיה מתקדמת. כמו כן המדינה עצמה עודדה את האנשים להמציא פטנטים ואף הבטיחה להם פרסים למי שיגלה יצירתיות ויביא רעיונות חדשים לפיתוח. זאת ועוד : כשמדינה כמו אנגלייה הייתה בתקופה שקטה ללא מלחמות הרי שמבחינה דמוגרפית עולה כמות התושבים במדינה - בעקבות זאת הכלכלה צומחת, יש יותר ביקוש, וזה מעודד את התעשייה לצמוח כדי לתת מענה לתושבים במדינה. 

מהן השפעותיה החברתיות של המהפכה?


כפי שראינו בפוסט הקודם, הטכנולוגיה שינתה את אורח החיים בכלל ואת שעות הפנאי בפרט וכתוצאה מכך באופן טבעי הדבר השפיע החברה באירופה. 

אם נשוב לרגע לתקופה הטרום תעשייתית - הרי שמדובר בחברה חקלאית . אדונים - בעלי אחוזות (בעלי שליטה בקרקעות) וצמיתים (וסלים) המשועבדים לאדון. חברה זו כונתה "החברה הפיאודלית" משמע המעמד נקבע מרגע לידתך ואין כל סיכוי שישתנה מעמדך. איכר היית, איכר תישאר, איכר יהיה בנך, נכדך וכיוצא בזה... כפועל יוצא מכך- נקבעו הזכויות והחובות של כל מעמד ולא הייתה כל אפשרות להטיב ולשפר את מעמדו של האדם בתחתית הסולם. 

מרגע שמתחילה המהפכה התעשייתית , ועולה הביקוש לידיים עובדות במפעלים הקמים זה אחר זה בערים. מצטמצם באופן ניכר הצורך בחקלאים. ורבים עושים דרכם לכיוון העיר על מנת לחפש את מזלם ולמצוא מקום עבודה ופרנסה נאותה. 
תהליך זה נקרא עיור: כלומר מעבר מהכפרים לערים על מנת להשתלב בתעשייה.  
התנועה לכיוון הערים יצרה מצב חברתי חדש. המעמדות אמנם קיימים, בכל חברה יימצאו עשירים ועניים אלא שבניגוד לחברה הפיאודלית ששם הייחוס המעמדי נקבע ע"פ הקרקעות שהוריש לך אביך (האדון). הרי שבעיר יכולת לשנות את מצבך אם היית מספיק חרוץ, פיקח, בחרת בחירות נכונות ואולי מעט מזל - כל אלו אפשרו לאדם להשתלב בתעשייה, להצליח ולפיכך גם להתעשר. כך "נולדו" הבורגנים" - מעמד העירונים בני מעמד הביניים שעסקו בתעשייה (הפכו לבעלי מפעלים ואנשי עסקים), עסקו במסחר וחיו באיכות חיים טובה יותר מאשר הוריהם והורי הוריהם. 
העושר וההצלחה כבר לא נקבעו ע"פ ייחוס משפחתי  בלבד אלא גם על יכולות וכישורים - תהייה מספיק טוב , וחרוץ - תצליח ומעמדך יקבע בהתאם. (כלומר הייתה מוביליות =ניידות חברתית). 
היכולת לנוע ממעמד גם איפשר לספק חינוך ראוי ובריאות מספקת גם לבני המעמד הבורגני (מעמד הביניים) ולא רק לבני האצולה. 

הידעת?  
בתי  הספר הם תוצאה של המהפכה התעשייתית - הם קמו כצורך להכשיר את התלמידים במיומנויות בסיסיות כמו קריאה, כתיבה וחשבון על מנת להכין אותם לעתיד ולשלבם מאוחר יותר בתעשייה. 

ביה"ס בתקופת המהפכה התעשייתית 

אלא שכמו בכל חברה : מעמדות תמיד יהיו. וגם אם באופן רעיוני יש אפשרות להתקדם ולשפר את המעמד הרי שמי שאינו משכיל והוא שייך למעמד הנמוך חייו לא פשוטים כלל ועיקר. 

המעמדות שנוצרו נקראו בשמות שונים :

א.   מעמד הבורגנות הגבוהה – (בורגני- אנשים החיים בעיר). בעלי ההון, בעלי המפעלים, התעשייה והאדמות, בנקאים ו            סוחרים

ב.   מעמד בעלי מקצועות חופשיים – רופאים, עיתונאים, עורכי דין. אנשים שלא עסקו בתעשייה , חקלאות או מסחר.

ג.    מעמד הבורגנות הנמוכה – בעלי מלאכה כגון נפחים, סנדלרים, בעלי דפוס, פקידים.

ד.   מעמד הפועלים – פרולטריון. הפועלים שעבדו בתעשייה. כמות האיכרים, כאמור,  הולכת ויורדת. 

בכל מקום שיש מעמדות יהיו: עשירים ועניים, יהיה ניצול ועל כן יחד עם יתרונותיה הגדולים של המהפכה התעשייתית, שיפור אורח החיים של האזרחים, שיפור מעמדם ואיכות שעות הפנאי שלהם, הרי שהיו המונים - פועלים פשוטים שעבדו עבור שכר זעום, לא יכלו לשלוח את ילדיהם לבית הספר והילדים עבדו יחד עימם המפעלים ובמכרות הפחם. נשים יצאו לעבוד (רק נשים ממעמד הפרולטריון - הפועלים). פועלים כבר לא היו משועבדים לאדון שלהם אך בפירוש היו משועבדים לבעל המפעל ולמכונות. עבדו שעות ארוכות, ללא הפסקה, ללא תנאים או זכויות. אם נאלצו להיעדר מיום עבודה הרי שבאותה שנייה פוטרו ובעל המפעל לקח מישהו אחר במקומם, לא היו הפסקות מספיקות, הפועלים נאלצו לתת תפוקה מלאה ללא כל תנאים נאותים בעבודה וזכויות עבודה הוגנות. 

למעשה נוצרו שני מעמדות עיקריים: הקפיטליסטים- תעשיינים, בעלי המפעלים  והפרולטריון - מעמד הפועלים.
הקפיטליסטים - בעלי ההון (=הכסף), בעלי המפעלים. אנשים חמדנים שכל רצונם הוא רק להתעשר, להגדיל את רווחיהם ולצמצם במידת האפשר את ההשקעה שלהם. הקפיטליסטים נחשבו למצליחים, וכל אחד שאף להגיע  למעמדם. אלא שלמעשה שכבה קטנה יחסית של קפיטליסטים שלטה ברוב מוחלט של פרולטריון (= מעמד הפועלים) הכפוף לתכתיבים מעמד עני, חסר זכויות בסיסיות המנוצל ללא הרף ע"י המעמד השולט.

1760 נחקק באנגליה "חוק הגידור".  כידוע היכן שיש מעמדות יהיה ניצול והמעמד הגבוה יעשה הכול כדי לשמור על כספו ולהטיב את מצבו ומעמדו.  "חוק הגידור" הוא למעשה חוק שנחקק בפרלמנט הבריטי - בלחץ בעלי האחוזות הגדולות . החוק החדש התיר (=הסכים) לבעלי האחוזות לגדר את שטחי המרעה שלהם ובכך לקבוע ששטחים אלו הם לא ציבוריים אלא בבעלותם הפרטית של בעלי האחוזות. וכך מתאפשר להם לעשות באדמות אלה כרצונם בין היתר להשקיע בכלים חקלאיים תעשייתיים - משוכללים, על חשבון עבודתם של האיכרים, שנותרו למעשה ללא עבודה ונאלצו לחפש מקור פרנסה אחר דבר שהאיץ את תהליך העיור של האיכרים כדי לחפש עבודה כפועלים בתעשייה שנזקקה להרבה ידיים עובדות.  מהלך זה האיץ (קידם) את התעשייה בצורה משמעותית. 
נקודה נוספת שהאיצה את המהפכה התעשייתית הייתה העובדה שבעלי האחוזות נותרו ללא איכרים ועל כן הם השקיעו מכספם על מנת למצוא דרכים חדשות ומשוכללות לפיתוח מכונות ושכלולן. 

 יוצא מכך ששוב העשירים שיפרו את מצבם, השקיעו במכונות  חקלאיות חדשות  והצליחו לשמר את נכסיהם בשעה שהפועלים נאלצו לחפש מקורות פרנסה ולעבוד בתנאי ניצול מחפירים.